Каталог статей
Меню сайта

Опубликовать

Категории статей
Статьи [17]
Вечер к 90-летию Александра Галича [0]
Вечер к 90-летию Александра Галича состоялся 23 октября 2008 года в институте Вейцмана в г. Реховот.

Форма входа

Поиск по статьям

Друзья сайта
Исрабард


Сайт об израильской песне для русскоязычны х

Bards.ru

Дом Януша Корчака в Иерусалим е. Студия наивного творчеств а «Корчак»
Бард-Путе водитель
Лучшие Са йты
Израил я







» Каталог статей » Статьи
РУССКАЯ ШИЗОФРЕНИЯ. (Арье Ольман) Часть 2.

РУССКАЯ ШИЗОФРЕНИЯ. (Арье Ольман) Часть 2.

 

מהי זהותם של האנשים הללו? מערכת רב-שלבית. יהדות משתלבת בישראליות בהלחם ידוע, אבל המפתיע הוא ש"פטרבורגיות" איננה חלק מ"רוסיות". רוסיה תורמת את המלאי התרבותי, ההיסטורי, היא קונצפט תרבותי ואיננה מקום. נראה שהאנשים האלה נולדו בארץ שנקראת "פטרבורג" שבה במקרה מדברים רוסית. כך, למשל, לא עולה השאלה של "נאמנות כפולה" לשתי המולדות: "אימא רוסיה" בשביל האנשים האלה לא אימא ואפילו לא קרובת משפחה.

יש בתערובת הזאת רכיבים פעילים יותר ופעילים פחות. בעלי הזהות המוזרה בדרך כלל לא משתייכים ל"התאחדויות עולי פטרבורג". פלח הנשמה הזה כל כך אישי וייחודי לכל אחד, הוא לא זקוק להתקהלות. וזה מסביר את אופי הקשר הנפשי הזה. היחסים עם העיר האהובה דומים יותר ליחסים עם האישה האהובה – בהערה קלה: עם האישה שהם נפרדו ממנה. יליד פטרבורג נזכר בעירו כמו בחברתו לחיים שהוא עזב ויצא לחפש טובות ויפות ממנה. פעם הם נשבעו באהבה לנצח, אבל הוא הפר את ברית האהבה והפליג למרחקים, והיא – היא, במיטב המסורת הקלאסית, נשארה על החוף מחכה לאהוב שהבטיח לשוב. ועד היום היא מחכה. חזרות לעיר הילדות – לשבוע או לחודשים – יש להם אופי של הצצה הססנית: איך היא תקבל אותי היום? האם היא שכחה? האם היא סלחה?

הדור הזה מסור למולדת החדשה, כפי שאדם מסור לאשתו החדשה, ללא מחשבות זרות על הראשונה: אחרת הוא לא היה נכנס אל תחת החופה. נאמנות תהיה כאן, אך אושר – לא יהיה.

 

סוגים אחרים של פיצול האישיות (או פיצול הזהות, במונחים עדינים יותר) של דוברי רוסית מעניינים גם הם. אלי בר-יהלום נולד ברוסיה ואת יום הולדתו השישי חגג בקיבוץ דן. למד בבית הספר הריאלי ובטכניון, בכיתות הגבוהות התחיל לכתוב שירים בעברית ולשיר אותם בפסטיבלים העבריים (הוא עושה את זה עד היום בהצלחה). לקראת סיום בית הספר הוא גילה את התרבות הרוסית ואת עוצמת שירת המשוררים הרוסית… ונפל במלכודת. מאז פועלים בו שני יוצרים, שני משוררים: עברי-ישראלי ורוסי. בגיל עשרים אלי כבר כתב שירים ברוסית, שר אותם בליווי הגיטרה וזכה לתהילה ברוסיה עצמה. אנשים ששומעים את שיריו הנוצצים, עתירי האסוציאציות, הרוויים ברמזים על גיבורי הספרות שלא תורגמה לעברית מעולם – שירים כה רוסיים – לא יוכלו לנחש שמחבר היצירות הנפלאות האלה חובש כיפה ומלמד בישיבה בחיפה.

באזור תל-אביב רבתי גר יהודי נחמד, שאול רזניק. נאמן ארץ ישראל, כיפה שחורה, בעל התואר בלשון העברית מבר-אילן, חובב הספרות העברית המודרנית, מתפרנס בכבוד – יהודי ישראלי לתפארת. זאת ועוד: בזמן הפנוי מעבודתו הוא מתרגם לעברית הגבוהה והצחה את השירה הרוסית העממית. ועם חשק מיוחד הוא מתרגם דווקא את היצירות שבנויות על ניבולי פה, גסויות ואוצר המילים המיני ביותר – "מַט". יצאו לאור שני ספרים, התרגומים זכו לשבחים מאת מבקרי הספרות ולתהודה במוספי ספרות של עיתונים ישראלים גדולים. צורתם מושלמת, לשונם עשירה ומליצית, ויותר מכול ראויה לשבח התמדת המתרגם בחיפושיו אחרי מילים עבריות מתאימות להבעת הרב-גוניות האין-סופית של ניבולי הפה הרוסיים. בתחום הזה רוסית עשירה מעברית פי שלוש, על זה אין עוררין. יש להביע גם את הניחוח הייחודי של הגסויות, את הקונוטציות התרבותיות...

עַל הַגַּג יוֹשֵׁב קָטִין, פִּין טוֹבֵל בְּטֶרְפֶּנְטִין. כִּימְיָה, כִּימְיָה – עָרְלָתוֹ כְּחֻלָּה דַּיָּהּ.

לשם מה יהודי שומר אמונים לתורה ולארץ מקדיש לעסק זה את מיטב כוחותיו? לדבריו, "בשביל סתלבט". ניתן למצוא גם את הרצון לבדוק את השליטה בעברית הספרותית, את השאיפה לתהילת הסופרים ואת הכוונה להעשיר את התרבות העברית. וניתן למצוא דבר נוסף: דחף עיקש לבטא את עצמו בתרבות הנדחקת, בתרבות שיהודי-ישראלי-דתי-נאור צריך לכאורה להתבייש ממנה מכל הבחינות. מין "אנטי" כזה. האיש לא רוצה לבער מתוכו את נפשו הרוסית על היבטיה הקיצוניים, וגם לא רוצה – כפי שעשו גיבורי החלק הראשון של הסקירה – לייחד לה פינה צנועה בתוך האישיות. לא חפץ הוא גם בחילוק המוחלט של היצירתיות שלו לשני נתיבים – הרוסי והעברי – כפי שעשה אלי בר-יהלום. שאול רזניק מעוניין בהבעה, בהבלטה של היבט מסוים מהרוסיות שלו, אבל בכלים עבריים דווקא.

 

שאול רזניק תירגם בנוסף הרבה שירים רוסיים מודרניים שנשמעים בכל חגיגה ובכל קומזיץ וידועים לכל יליד רוסיה – אפילו המנון של ברית המועצות. אלי בר-יהלום אף הוא תירגם כמה יצירות מופת של שירת המשוררים הרוסית. גם כותב השורות האלה הוא בעל זכויות היוצר על תריסר תרגומי שירים מסוג זה. לא רבים אנחנו, כעשרה אנשים, אך יותר מכולם טרח לעברת את שירת המשוררים הרוסית איש תוכנה מירושלים – זאב גייזל.

קורות החיים של האיש הזה יספיקו לשתי דמויות מופת. מלמד עברית במוסקבה, במחתרת. יושב הראש הראשון של "איגוד המורים לעברית" בברית המועצות. אסיר ציון, הכלא הסובייטי. מייסד רשת בתי הספר "מופת" בארץ. מייסד התנועה "עלייה למען ארץ ישראל". מחבר ספר הלימוד "הממסד הפוליטי של מדינת ישראל" שיצא לאור בהוצאה האקדמית הרוסית. יועץ ראש הממשלה בנימין נתניהו לענייני העלייה והקליטה… כל זה מאחוריו. היום זאב גייזל הוא ראש מחלקה בחברה למחשבים, וברגעים שהוא לא מתכנת – הוא מתרגם. רשימת השירים שנשמעים בעברית בזכותו ארוכה וכוללת כמאה ועשרים שירים של יותר מעשרים מחברים: הרשימה ארוכה יותר מאשר לכל פעיל אחר בתחום הזה.

אין טעם לשאול "מי צריך את זה". עם השירים ההם גדלנו, שרנו אותם ליד מדורת השבט, לצלילם התאהבנו, הם עיצבו אותנו. אנחנו אסירי תודה להם. ועכשיו עברנו לתחום תרבותי אחר – לא ייתכן שלא ניקח אותם. בדיוק מאותן הסיבות החלוצים הראשונים שרו על "דוּניה" ועל "מָרוּסיה", כל אותם השירים שמרכיבים כרך ה' העבה "שירים רוסיים" בסדרת "אלף זמר ועוד זמר". טבע העולה החדש לא השתנה במאה שנה.

מי שנולד בארץ זאתי בה ינואר מלא ורדים, סופת שלגיםמושג אקזוטי נלקח אולי מהסרטים, ומי שבשבילו "שמיים"מילה נרדפת ל"כחולים", כי התרגלו מזמן עיניים לראות אותם תמיד יפים – המסוגל יליד הארץ רק לדמייןולו בקצת מה זה לחלוםולא על קיץ, על רגע של אביב בלבד! כשמנגן ייאוש ברוח וקור אל תוך הלב חודר, לשאול עוד פעם מהלוח: מתי הקרח יישבר?.. (איליה ארנבורג, תירגם זאב גייזל).

עתה נרד עמוק יותר אל תת-ההכרה. מה מהדהד באדם מבוגר בקול דממה דקה ופורץ החוצה כשהוא חובק את ילדו הראשון? שירי הילדים, nursery rhymes. ואפילו הישראלי ביותר מכל העולים החדשים והוותיקים לא יוכל לשקוט כשהוא יראה שהילדים, ה"צברים" שלו שרים את "יונתן הקטן" במקום... השיר ההוא, אתם זוכרים, מהדיסק ההוא, איך זה בעברית?.. העולה סמוך ובטוח ששירת הילדים של המולדת העזובה היא הטובה מכול, וכאן בארץ לא יודעים לכתוב לילדים. והוא יתחיל לתרגם, מתוך הרצון הנדיב להעשיר את האומנות הישראלית לגיל הרך.

הָיִיתִי צַעֲצוּעַ

לְגַמְרֵי לֹא יָדוּעַ

עָמַדְתִי כֹּל הַיוֹם בַּחֲלוֹן הָרַאֲוָוה

נִקְרֵאתִי צֶ'בּוּרַשְקָה

כֹּל כֶּלֶב שֶנִפְגַש כַּאן

מוֹשִיט לִי יַד וְאוֹמֵר מִילָה טוֹבָה

(אדוארד אוספנסקי, תירגם זאב גייזל)

Категория: Статьи | Добавил: kfir-zahav (2006-03-14) | Автор: Арье Ольман
Просмотров: 2906 | Комментарии: 2 | Рейтинг: 0.0

Всего комментариев: 0
Имя *:
Email *:
Код *:
Сайт управляется системой uCoz